מי ירצה לצאת איתי עם שקית?

'מי ירצה לצאת איתי עם שקית?' 

זה מה שעבר בראשי אז כשהייתי בת 20, רווקה בתחילת החיים. לא תיארתי לעצמי שיש מישהו על פני כדור הארץ הזה שיבחר אותי ויצטרך לחיות עם השקית שלי (מדובר בשקית לניקוז צואה שמחוברת לדופן הבטן והיא הפתרון היחידי שהרפואה יכלה להציע לי אחרי 10 שנים של מחלת מעי דלקתית, היא מחלת הקוליטיס שחליתי בה מגיל צעיר, או איך שאני אוהבת לקרוא לה: שקית קקי).  

ידעתי שלבד לא אוכל לפתור את הדילמה הזו ומשהבנתי שהשקית כאן להישאר ואני לא מוכנה לוותר על זוגיות, התחלתי ללכת לטיפולים פסיכולוגיים.  

לא היה לי מושג איך מטילים פצצה כזו על בחור שיהיה מעוניין בי. חשבתי שאולי למטפלת שלי תיהיה תשובה.  

אני לא יודעת מי מקוראיי היה בטיפול פסיכולוגי, אבל לשבת על כורסאת הפסיכולוג זה לא קל בלשון המעטה. לי זה הרגיש כמו ניתוח לב פתוח (במובן הריגשי) שהחולה בהכרה מלאה וחש את הכאבים.  

למרות הכאב, לאט לאט, שיקמתי את הביטחון העצמי שהיה מונח על הריצפה. פתאום הבנתי שאני לא 'שקית'. אני 'אני' עם כל היתרונות, הכישרונות, והאיכויות שיש בי. אה, ושיש לי גם שקית.  

זו הייתה תקופה שעברתי לתל אביב להתמחות באחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בארץ. בשלב הזה כבר למדתי להתלבש בדיוק כמו שאני רוצה, מבלי שהשקית תפריע או תבלוט ולא חסכתי מעצמי דבר. אפילו לא בגד ים ביקיני (בגזרה גבוהה ומלאת סטייל שדאגה להשאיר את השקית מכוסה).  

באותו השלב התחלתי להכיר בחורים ולנסות דרכים שונות לחשוף את עניין השקית. למרות החששות, מעולם לא נדחתי בגלל אותה שקית והרגשתי מחוזרת מאוד. גם זה תרם לביטחון.  

ואז הגיע דני.  

ועם דני זה הרגיש שונה. זורם, טבעי. אחר. 

אחרי שבועיים שהיינו יחד בחרתי לחשוף בפניו את העניין. והוא בתגובה? לא הזיז לו. ממש ככה.  

לימים, כשהכרתי את דני לעומק, הרגשתי שקופידון שלח לי בדיוק אבל בדיוק את הבחור שמתאים לי. כזה שלא מתרגש בקלות מהחיים, מאוד צ'יל ונינוח באופי שלו. וכך בדיוק הוא קיבל אותי.  

כמובן שנישאתי לבחור הזה, כי ישר מההתחלה הבנתי שעליו אי אפשר לוותר. 

בזכות האופטימיות שלו הבאנו יחד ילד שהוא פשוט יצירת מופת, עירבוב מושלם של שנינו.  

לפני כמה ימים, בעודי מסדרת את ציוד השקית במגרה, הוא אמר לי 'תביא לי רגע שקית אחת'. מה שקרה אחרי זה מה שאתם רואים בתמונה.  

וזו התשובה לשאלה ששאלתי את עצמי כשהייתי בת 20, רווקה, בתחילת החיים. 

תכלס, #למיאיןשקית? 

אוהבים את המילים שלי? אשמח שתכתבו לי. 

קורל,  

לא עו"ד אמא.