הסיפור שלי
היי אני קורל ויש לי שקית. אבל לא סתם שקית. המינוח הרפואי: סטומה. אני אוהבת לקרוא לזה שקית קקי. השקית הזו הצילה את חיי בעקבות 25 שנות מחלת קוליטיס- קרוהן, מחלה כרונית, לכל החיים.
שנים לא סיפרתי לאף אחד שיש לי שקית. התביישתי בעצמי. בחרתי לעבוד במקצוע שלא התאים לי והייתי מנותקת מעצמי. בדרך הכרתי את דני, אהוב ליבי, נכנסתי פעמיים להריון והבאתי 2 ילדים, אביב (5.5) ואמור (3.5), כל אחד מהם הוא נס בפני עצמו.
רק כשהפכתי לאמא בפעם הראשונה, בגיל 30, לקחתי מחברת והתחלתי לכתוב לבן שלי. גיליתי שאני בכלל כותבת, באופי, במהות ובתשוקה שלי. הכתיבה עזרה לי לקבל החלטה אמיצה:
לעזוב את מקצוע עריכת הדין (לא עוד!), ולהמר על עצמי, על כל הקופה.
פתחתי את הבלוג 'לא עו"ד אמא' בפייסבוק והתחלתי לכתוב ולשתף את חיי בכנות ובאומץ.
חצי שנה אחרי שהתחלתי לכתוב פרסמתי טקסט שבו אמרתי לעולם: "יש לי שקית קקי. ואני לא מתביישת בה". לצד הטקסט גם הופיעה תמונה שלי עם בטן חשופה ושקית. השיתוף האמיץ הזה שינה את חיי.
היום אני כותבת בבלוג שלי, 'לא עו"ד אמא', ברגישות, בכנות ובאופטימיות.
בקרוב אצא לאור עם ספר הביכורים שלי 'הכל בחוץ', בהוצאת 'התחנה' של המו"לית אורנה לנדאו.
אני מרצה על סיפור החיים שלי בפני חברות וארגונים, ואני מנחת סדנאות כתיבה ואומץ לנשים ובעיקר? בעיקר אני עושה מה שאני אוהבת.
תכלס,? לכל אחד ואחת יש שקית כלשהי שהוא או היא סוחבים איתם.
אני אוהבת להראות לא.נשים שאפשר לחיות עם ה"שקיות" שלנו, חוסר השלמות שלנו, בשלום, בלי בושה ולהפוך כל שקית לשקית הפתעה.